עברתם חוויה מיוחדת מאוד? אתם לא תהיו מאושרים אם לא יהיה לכם למי לספר עליו.

מחקר  חדש  חשף  משהו  מעניין  על  הטבע  השיתופי  של  האושר

יסמין לוי, מערכת "חורים ברשת"

פברואר 2 2015

סידרו לכם לפגוש את סולן "ארקייד פייר" מאחורי הקלעים? ארגנתם צניחה חופשית? נתקלתם ברונאלדו והוא כידרר אתכם סולו? יופי. אם אין לכם למי לספר את כל זה באמת שלא היה לכל החוויות המדהימות הללו ערך ממשי עבורכם באמת.

נניח אתם בקונצרט רוק מטורף עם החברים שלכם, מפיק ניגש אליכם ומציע רק לאחד מכם להצטרף אל הכוכב מאחורי הקלעים כדי לפגוש אותו ולקבל חתימה. רובכם לא תמצמצו לשנייה ותיאבקו עד זוב דם כדי להיות "האחד" אבל לפי המחקר של גאס קוני, דניאל גילברט וטימותי וילסון, שפורסם בכתב העת היוקרתי "Psychological Science", אולי לא תרצו למהר כל כך להיבחר.

שלישיית החוקרים הטילו ספק בערך של "חוויה יוצאת דופן" בכך שהיא טומנת בתוכה מחיר יקר. לטענתם, בעוד שחוויה מרגשת כמו לפגוש את הזמר האהוב עליכם תגרום לכם לחוש אושר עילאי ומידי, בטווח הרחוק יותר היא עלולה להרחיק ולבודד אתכם מהחברים ובעצם ליצור מצב של ניכור ודאון. עד כדי כך שבעצם התחושה השלילית מתעלה על החיובית שקיבלנו מהחוויה הנשגבת.

איך הגיעו למסקנה הזו? החוקרים חילקו את הנבחנים לקבוצות של ארבעה נסיינים והראו להם סרטון וידאו. בפני שלושה מהחברים הציגו קליפ ואמרו להם שצופים קודמים דירגו אותו בשני כוכבים בעוד לחבר הרביעי של הקבוצה נתנו לראות קליפ שלדבריהם היה מיוחד וזכה לארבע כוכבים. יעני, חוויה משודרגת.

לאחר הצפייה הם קיבצו את כל החברים של אותה קבוצה כדי שידונו בחוויה וידרגו את מידת אושרם. 

אז בשביל מה צריך חברים? כדי שיהיה טעם לחוויה

היינו מצפים שהבחור שזכה לצפות בסרטון המיוחד והמשודרג יהיה הכי מאושר. בכל זאת, הוא קיבל סרטון שווה יותר בעוד חבריו האומללים נאלצו לצפות בסרטון מחורבן. אבל בפועל זה היה הפוך: הבחור בר המזל היה הכי מדוכא מקרב מחבריו. הסיבה נעוצה בכך שהוא היה מרוחק מהשיח והוא התמלא בתחושה הקשה שאין לו עם מי לשתף את הצפייה המיוחדת. הדיכאון שחש בשיח התעלה על הצפייה השווה שקיבל. 

התחושה דומה לכך שבזמן שפגשת את הזמר האהוב עליכם מאחורי הקלעים, החברים שלך הלכו ביחד לבר וכאשר בדיוק חזרת אליהם הם התפקעו מבדיחה פנימית שאין לך חלק בו. תחושת ההחמצה של החוויה שכללה את כולם חוץ ממך חזקה יותר מחוויה עוצמתית וכייפית ככל שתהיה. 

תוצאות המחקר שופכות אור על התרבות הנוכחית, בה אנחנו מעלים תמונות מכל מיני מקומות ומשתפים סיפורים ברשתות החברתיות. אם האנשים הללו חוו לבד את הרגעים הטובים ולא יהיה להם למי לשתף, זה כאילו החוויות הטובות לא היו שם מעולם. הרשת החברתית מאפשרת לאנשים לשתף חוויות לזרים מוחלטים ולמלא את הצורך הזה של "להיות חלק משיח". לדעת שיהיה מי שישמע או יראה מעניק ערך לחוויה.

מדובר במצב שאתה תדע מראש שלא לשווא טסת לתאילנד, לא לשווא הזמנת מנה יקרה ולא לשווא הצטלמת בסלפי עם הזמר האהוב עליכם. בזמן החוויה עצמה בני אדם כבר מבססים את השיתוף שלה אחרת אין לה תועלת ממשית עבורם והיא תשאיר את המשתתפים חסרי סיפוק. מכאן הכוח של רשתות חברתיות, המבוססות על הצורך החיוני לשתף.

למעשה, כל דבר שאנחנו רואים או חווים מבוסס על פרשנות האינטראקציה שלנו עם אחרים. השיתופיות נעימה לנו כמו שוקולד. בני אדם נותרו מעל הכל יצורים הזקוקים לפידבק. בלי זה, הם לא מתרגשים באותה רמה, לא מגיבים באותה עוצמה ולא מפנימים באותה חוזקה.

אבל עם כל הכבוד למחקר, אשמח לפגוש לבד את סולן "אינטרפול", פול בנקס, ושהחברים שלי יחפשו.

דרך Scientific American

ואני תוהה האם זה נכון לגבי?...מה לגבי השיתוף שעשיתי עכשיו לכתבה בבלוג שלי?..

אני אוהבת לחוות דברים לבד ולאו דווקא ביחד ואני בהחלט לא ממהרת לספר בפייסבוק על חוויותי, ..אבל כמה טוב לי שיש לי בבית בן זוג שאני יכולה לספר לו את התובנות שלי מהחוויה, ממה שראיתי ושמעתי. אז אולי יש אמת בכתבה..
הממ.. צריכה לחשוב על זה...

מי מכיר אתכם יותר ממני?

מחקר: פייסבוק מכירה אתכם טוב יותר מאמא ואבא

בתכנית בוקר של אורלי וגיא , השדרנים דיברו על מחקר שהפייסבוק מטיב להכיר את האישיות שלנו יותר מקרובי המשפחה.

חיפשתי את המקור באינטרנט, והגעתי למאמר המרתק מעיתון הארץ 

הדברים שאתם מחבבים ברשת החברתית מעידים עליכם יותר משחשבתם: חוקרים מהאוניברסיטאות סטנפורד וקיימברידג' מצאו כי פייסבוק מכירה אתכם טוב יותר מיקיריכם — ולפעמים אף יותר מכם.במחקר שפורסם שלשום בכתב העת PNAS, נמצא כי מנגנון המבוסס על ניתוח ההעדפות ברשת החברתית היה מדויק יותר בהערכת אישיות המשתתפים מהערכות שביצעו חבריהם, עמיתיהם לעבודה, בני המשפחה שלהם, ולעתים אף בני הזוג שלהם.

במחקר השתתפו יותר מ-86 אלף בני אדם, שהתבקשו לענות על שאלון בן 100 שאלות הבוחן פתיחות, מצפוניות, מוחצנות, מזג נעים ונוירוטיות. במקביל, החוקרים פנו למכרים של המשתתפים בבקשה להעריך את התכונות האישיות הללו, וההערכות הושוו לאלה שהתקבלו מניתוח המבוסס על לייקים בפייסבוק. "משתתפים הנחשבים אנשים פתוחים יותר נוטים לעשות לייק לתמונות של סלבדור דאלי, מדיטציה או הרצאות TED, בעוד שמשתתפים אקסטרוברטיים (מוחצנים ש.פ) נוטים לעשות לייק לסטטוסים על מסיבות, כוכבת הריאליטי האמריקאית סנוקי או ריקודים", הסבירו החוקרים, וו יואו-יו, מיכל קוזינסקי ודייויד סטילוול, את האלגוריתם שבבסיס ההערכה הממוחשבת.

החוקרים מצאו כי הערכות המנגנון היו מדויקות יותר מאלה של האדם הממוצע, וכי עמיתים לעבודה הכירו את המשתתפים ברמה פחותה יותר מכל המכרים האחרים. חברים ושותפים לדירה היו קרובים יותר בהערכות, בני המשפחה התקשו פחות, אך גם הוריהם של המשתתפים היו מדויקים פחות מהמחשב. בני זוג היו היחידים שגברו, אם כי במעט, על האלגוריתם שפיתחו המדענים.

כבר אחרי חישוב של עשרה לייקים בלבד, הערכות התוכנה היו מדויקות יותר מאלה של עמית לעבודה. אחרי חישוב של 70, היו ההערכות מדויקות מאלה של חבר או שותף לדירה, אחרי 150 מבן משפחה, ואחרי 300 גם מאלה של בן זוג.

כמו כן, על פי הממצאים, לייקים בפייסבוק הם מדד טוב יותר להערכה של תכונות מסוימות מאחרות. כך למשל, האלגוריתם היה מדויק יותר בזיהוי פתיחות מחשבתית מתכונות אחרות של המשתתפים. "בגלל שפתיחות מתבטאת בעיקר בתחומי העניין, העדפות וערכים שלנו, הסביבה הדיגיטלית מכילה מגוון רמזים זמינים ורלוונטיים", אמרו החוקרים. המדענים בדקו גם את היכולת לחזות היבטים אחרים הקשורים למאפייני האישיות של המשתתפים, בהם שביעות הרצון מהחיים, דיכאון, דעות פוליטיות, אימפולסיביות, ערכים, תחום לימוד ובריאות. גם בבדיקה זו, המנגנון המבוסס על הלייקים הצליח טוב יותר מהערכות המבוססות על עדויות המכרים האנושיים.

בעוד שמחקרים קודמים כבר הראו כי התנהגותנו בפייסבוק יכולה להעיד על האישיות שלנו, טרם נעשה מחקר המשווה בין הערכות ממוחשבות להערכות של בני אדם המכירים אותנו בחיים האמיתיים. "התוצאות שלנו מראות כי מודלים ממוחשבים טובים באופן משמעותי מבני אדם בהערכה של מאפייני אישיות", ציינו החוקרים.

המדענים העריכו עוד כי בעתיד הקרוב, מעסיקים ישתמשו בתוכנות עם אלגוריתמים דומים כדי לבחור עובדים, ובני אדם אף ייעזרו בהמלצות של תוכנות דומות בבחירת תחומי לימוד או פרטנרים רומנטיים. "עם זאת, מובן שיהיו מתנגדים לטכנולוגיה שתאפשר לממשלות, ספקי אינטרנט או מנגנוני חיפוש להעריך את האופי שלהם באופן מדויק יותר מקרובי משפחה", הם אמרו. "אנו מקווים כי מפתחי טכנולוגיה ומנהיגים יתמודדו עם אתגרים אלה על ידי תמיכה בחוקים וטכנולוגיות המגינות על פרטיות, ויאפשרו לבני אדם שליטה מלאה על טביעת האצבע הדיגיטלית שלהם".

כמו שאני "מכירה" את פייסבוק..אוטוטו זה יהיה הבאז הבא ברשת, כל חבר בפייסבוק ילחץ על כפתור, והאלגוריתם ינתח מיד את אישיותו בעקבות התנהגותו ברשת . בוודאי יותר זול מאשר מבחני אישיות של המכונים:

אוי לה לבושה.."סטטוסים מצייצים" הורד מהפייסבוק

את הפרשה שמסעירה את הרשת חשף לראשונה העיתון גלובס .ואין כלי תקשורת דיגיטלי חשוב שלא התייחס לעניין בצורה כזו או אחרת.

אתר הפייסבוק "סטטוסים מצייצים" שהיה דף עם למעלה מ- 700000 (!) עוקבים שאותו מפעילים העיתונאי לשעבר אבי לן ובת זוגו עדי בנטוב לן,היה מפרסם סטטוסים פופולריים ומצחיקים ומקוריים מהפייסבוק ומטוויטר על עמוד הבית שלה.

הדף הורד ע"י פייסבוק מהרשת בגלל חשדות שבעלי האתר גבו כסף על קידום פוסטים, בניגוד לתקנון הרשת החברתית הקובע ש שכל פרסום, פרסומת ,צריך להופיע בגלוי שזהו פרסום ממומן, לעבור דרך מערכת הפרסומית של פייסבוק.

פרסום סמוי - הוא אסור.

יש משהו בתמימות ובהרגשה הישרה של הגולשים שהופר בעקבות הגילוי הזה. מקום ברשת שהיה כביכול נקי מאינטרסים ובעלי הון, התברר שהוא לא כזה.

אם כי יש להוריד את הכובע לפני פייסבוק שפעלו מהר לפי העקרונות שלהם והורידה אותו מהרשת.

זוהי הזדמנות של כולנו לעצור רגע ולבחון ולבקר מחדש את המדיות החדשות הזמינות הפופולריות והמידיות.

אתה מפוטר!!
איך תגובה (!) לפוסט יכולה לעלות לך במקום העבודה

תקופת בחירות - וכל הציבור ובמיוחד המתמודדים בלחץ ובמתח.

בחור נהדר (שאני מכירה,שלמד תקשורת בעבר במכללת ליפשיץ) בשם אודי טנא 

 פעיל בחיים הציבוריים, אידאליסט, קצין קרבי וציוני גאה.

התחיל לעבוד כיועץ התקשורת של סגן שר החינוך אבי וורצמן , ממפלגת הבית היהודי.

אודי פעיל מאוד בפייסבוק (יודע יועץ תקשורת אלו ערוצים הם המשפיעים ביותר..) והוא כתב תגובה לפוסט בנושא מועמדותה של ח"כ שולי מועלם לפריימריז ברשימת הבית היהודי.

שולי מועלם היא אלמנת סגן אלוף משה מועלם שנהרג באסון המסוקים , היא כתבה עליו ספר מרגש בשם "מועלם אהובי"(ידיעות אחרונות 2001)
וכך כתב אודי:

בעקבות התגובה הזאת פיטר וורצמן את אודי טנא מיידית והסביר:

״הדברים החמורים שנכתבו הם על דעתו האישית בלבד ומנוגדים בתכלית לעמדתי והערכתי העמוקה לשולי ופועלה", אמר סגן השר.

"אני לא מוכן לקבל מצב בו עובד ציבור מתבטא באופן חמור נגד חברת כנסת שחוותה על בשרה את הדבר הנורא מכל וזה אובדן בעל שנפל בעת מילוי תפקידו כלוחם ומפקד בצה"ל. שולי היא חברת כנסת מצטיינת,עם קבלות על עשייה מוכחת, חברה אישית וקרובה והיא ראויה בזכות פועלה לכל התמיכה וההוקרה גם ללא כל קשר למחיר האישי הכבד שהיא שילמה למען הגנה על חיי כולנו.אני קורא לכל מתפקדי הבית היהודי לתמוך בה ביום רביעי הקרוב".

אודי בתגובה כתב בפייסבוק שלו:

ולמרות הפיטורים וסערת הרגשות הוא המשיך לקרוא להצביע לאבי וורצמן:

חברים יקרים.
רגשתם עם התמיכה. מדהים לראות כמה יש אנשים טובים באמצע הדרך.
לענייני הפריימריז הממשמשים ובאים, זכיתי לעבוד בשנה האחרונה עם אבי. איש מופת וראוי. כן, 
אין הרבה אנשים שמוסרים את הנפש לעם ישראל כמו אבי.
השיח שהתנהל כאן ברחבי הפייסבוק יצא משליטה לצערנו. 
זה לא פוסט ציני חלילה אלא אמת לאמיתה.
ראוי שאבי יהיה שר החינוך הבא של מדינת ישראל. שלא כהרגלי בקודש אני קורא לכל חבריי בבית היהודי לשים 2 נקודות לאבי. אין ראוי ממנו.

בגלל 2 משפטים בפייסבוק...כמה כוח יש למדיה הזאת!!

צדק סגן השר בפיטורים?

בלוגר(ית)  מצטט(ת)  בלוגר(ית)

קצת הפוגה מנושא הפייסבוק ולנצל את הבמה הזו ע"מ לצטט בלוגרית של ספרייה במכללה אקדמית.

הבלוג פרסם 2 פוסטים בלבד אך נגע בנושאים חשובים.

ממש אשמח לשמוע את דעתכן לגבי סוגיה זו!

הראשון בניהם : תופעת הספרים הנקיים

שלי פיקאר, ספרנית במכללה, בביקורת על תופעת הספרים ה"נקיים". התברכתי בעבודה נהדרת המשלבת בין כמה מאהבותיי הגדולות: מציאת מידע, אהבת ספר וקשר עם אנשים מעניינים. ברכה כפולה היא לעבוד בספרייה במכללת ליפשיץ, עם ספרניות, עם עובדים, עם מרצים ועם סטודנטים שוחרי ידע. הספרייה שלנו בגבעה הצרפתית מורכבת בעיקר מספרי עיון. בנוסף יש מדור לא גדול בשם "ספרי קריאה". לאורך טור שלם משני צדדיו מונחים ספרים מלאי קסם ועניין, ספרי מקור, ספרים קלסיים וספרים מתורגמים. יש בכוחן של המילים לחדור לנפש פנימה, להציף אותנו ברגשות, בזיכרונות ובתובנות הגורמות לנו להרגיש את תנועות החיים (ראו את דברי הרב קוק בהקדמה לשיר השירים). ולכן אני כה שמחה כשבאים להתייעץ אִתי על ספר שכדאי לקרוא. אני נשאלת למשל: " איזה ספר כדאי לקחת לבן או לבת זוג לשבת"? או "איזה סרט כדאי להביא הביתה לילדים"? בכל שבוע או שבועיים מישהו בא ובפיו דרישה או בקשה שהספר המומלץ יהיה "ספר נקי". בתחילה אני מיתממת, מנגבת את הספר מבחוץ ומאשרת שהספר נקי, ואז האיש או הסטודנטית הצעירה מסבירים לי שהם לא רוצים שבספר יהיו גסויות, תיאורים של מעשי אהבה ושפה לא נקייה. ואז אני מתחילה לתמוה על המורים שלהם, על המדריכים שלהם ועל הוריהם: איך גידלתם דור כזה מפונק שמפחד להתלכלך? כמו אדם שלא מסכים להיכנס לבית שלו אלא אם העוזרת עכשיו יוצאת משם והבית מצוחצח. מה קרה? אתם לא למדתם לנקות בעצמכם? אתם לא יודעים להתנהל כשיש לכלוך? אם הספר לא נקי ... אז יש מטאטא, יש סמרטוט ויש "סנו". אנחנו עלולים לפספס הרבה דברים אם נפחד מלכלוך. תארו לכם שאתם נתקלים בחפץ מלא חלודה, גוש שחור המכתים את הידיים. אם אתם פוחדים מלכלוך, האם תזרקו  ישר לפח? אם תלבשו כפפות ותתחילו לגרד את הלכלוך ייחשף בפניכם לאט לאט הפמוט העתיק של סבתא, פמוט כסף זוהר שדלק כל ערב שבת בביתם הישן. גידלנו דור של תינוקות של בית רבן - תינוקות שנשבו. כמו הורים שמסוככים ומרחמים על ילדם ולא מאפשרים לו ליפול, להתאמץ, להתאכזב ובעצם גורמים לו נכות. הילד לא ילמד ללכת, לא ילמד להתמודד וכשיקבל אפילו דחיפה קלה יתמוטט עליו עולמו. אני לא מיתממת, יש ספרים שאינם כתובים היטב, יש ספרים משעממים, ספרים טרחניים או ספרים שמנסים להכניס סצנות מהעולם שבינו לבינה רק כדי למכור. מנגד, יש ספרים כשרים ונקיים הכתובים ברמה נמוכה מאוד. לא "ניקיון" הספר הוא המדד לטיב ולאיכות שלו. עלינו, מורים והורים, לשבת ליד הילד בעודו  צעיר בשעה שהוא צופה בטלוויזיה, כשהוא מתנסה לראשונה בגלישה באינטרנט. אל לנו לסגור את הטלוויזיה אם תופיע פרסומת בוטה, או יעלה פרסום מטריד במחשב. עלינו לדבר עם הילד שלנו על הפרסומות, על הצורה שבה חברות מנסות להרוויח כסף ומה עלינו לעשות במקרה שעולה פרסומת לא צנועה (יש סימן x קטן מצד שמאל של החלון). אם אנחנו לא ניבהל - גם הילד שלנו לא ייבהל. ובהתאם לגיל הילד, הנער או הנערה - נמשיך ללוות אותם בהתמודדויות בחיים. נדון יחד על צניעות במרחב הציבורי, על אהבה, על הזמן והמקום הראוי לבטא את אהבתנו זה לזה. יש לשוחח עם הילדים על מתן כבוד לאנשים ולדעות של אחרים, על שלא כולם חיים בצורה כפי שאנו בוחרים לחיות ובכל זאת יש מה ללמוד מן האחר, על החסד שעושה השכנה החילונית ועל מידותיה הטובות, למרות שהיא הולכת בגופיות ומעשנת בשבת. העיקר שלא נפחד מהמפגש עם העולם הלא דתי ולא נתנה את המפגש בכך שהאחר יהיה "נקי". הרבה יופי העניק הקב"ה לעולם ולברואיו. כל אחד בדרכו המיוחדת מהלל ומגדל את שמו גם אם לא בצורה ובשפה שאנו מבינים. מי שמאמין - לא מפחד! *תגובות אפשר לשלוח ל shelli10@macam.ac.il התגובות תפורסמנה בהתאם לשיקולי המערכת. _______________________________________________________________________________ 1. עופר:  מאוד נהניתי לקרוא את הבלוג שלך. הדברים נכונים בהחלט. אני מאמין ש: יש מה ללמוד מהאחר גם אם הוא לא נוהג כמוני. כשאתמודד עם הספר ה"לא נקי" יהיה לי יותר קל להתמודד עם כל מלחמה אחרת שתקרא בדרכי בלכתי ברחוב. 2. מעדיף בעילום שם: אני מסכים עם הרעיון המרכזי, אהבתי את השימוש במשל בעקבות הביטוי "נקי", אבל קשה לי עם הצורה: הסגנון הקליל של תחילת הרשימה עובר מהר (מדי?) לדברי התרסה לא קליים... גם בנושא ניקיון אנחנו יודעים שיש הבדלים בין האנשים השונים (למשל אמריקאים...) ויש רגישויות שונות. ניתן היה להכניס כמה משפטים על שיקול הדעת של "הספרנית" לא להכניס ספר ממש בעייתי ועל שיקול הדעת של הקורא לקרוא/לא לקרוא, לדלג או לא וכו'... 3. "אתר חדש מדרג מופעים סרטים וספרים לפי רמת האלימות, השפה והמיניות המצויים בהם" .הופיע בגליון מוצ"ש  ב"מקור ראשון" 6.1.12 4. אלישבע: קראתי את מאמרך . כל הכבוד על הדברים שכתבת. גם אני מעבירה לילדי את קו החינוך הזה אך יחד עם זה משתדלת לא לחשוף אותם אם ניתן לאינטרנט ולתכני הטלוויזיה "הרע" כי נפשם עדיין צעירה וקשה לדעת איך יתפתחו הדברים.

האם ישנה דרך להיפרד מן החיים?
פילוסופיה ומחשבות בפייסבוק

(מצבה של סבתא אהובה שלי ז"ל baba pepi)

גם על הדרך הנכונה להיפרד מהאהובים שלנו, הנוטים למות – אפשר ללמוד מהפייסבוק

הרב יובל שרלו ראש ישיבת הסדר, מראשי רבני צוהר פעיל ציבורית ופעיל גם בזירת ה facebook.

באחד מן הפוסטים האחרונים הוא כתב על דרך נכונה להיפרד מן העולם. 

דברים עמוקים, שספק אם היה לי הזדמנות לקרוא את הדברים בדרך אחרת.

ה facebook הוא לא (רק) שטויות, דבר של הצעירים, בזבוז זמן,ותחליף לחברות אמיתית...
הפייסבוק הוא פלטפורה, הוא כלי. וכמו כל כלי אחר (מכונית, אי-מייל, טלפון, עיתון) אין לו תוכן עצמי, מה שיוצקים בתוכו ואיך שמשתמשים בו, הוא באחריות האדם בלבד.

אשמח לקרוא עוד פניני פייסבוק עמוקים ומעוריי מחשבה שנתקלתם בו במהלך השיטוט

סרטון (59 שניות) על הילד דיגיטלי

 ד"ר גולן כרמי,העיר לי על כך שמחקרים מעודכנים מראים שהמדיה של הוידאו הוא הפופולרי והמצליח ביותר ברשתות החברתיות.
אנשים יעדיפו לראות סרטון (קצר) מאשר לקרוא טקסט, או לראות תמונות.בואו ונביט על התינוקות החדשים שנולדו לתוך העולם הדיגיטלי של היום: