האם ישנה דרך להיפרד מן החיים?
פילוסופיה ומחשבות בפייסבוק
.jpg)
(מצבה של סבתא אהובה שלי ז"ל baba pepi)
גם על הדרך הנכונה להיפרד מהאהובים שלנו, הנוטים למות – אפשר ללמוד
מהפייסבוק
הרב יובל שרלו ראש ישיבת הסדר, מראשי רבני צוהר פעיל ציבורית ופעיל גם בזירת ה facebook.
באחד מן הפוסטים האחרונים הוא כתב על דרך נכונה להיפרד מן העולם.
דברים עמוקים, שספק אם היה לי הזדמנות לקרוא את הדברים בדרך אחרת.
ה facebook הוא לא (רק) שטויות, דבר של הצעירים, בזבוז זמן,ותחליף לחברות אמיתית...
הפייסבוק הוא פלטפורה, הוא כלי. וכמו כל כלי אחר (מכונית, אי-מייל, טלפון, עיתון) אין לו תוכן עצמי, מה שיוצקים בתוכו ואיך שמשתמשים בו, הוא באחריות האדם בלבד.
הפייסבוק הוא פלטפורה, הוא כלי. וכמו כל כלי אחר (מכונית, אי-מייל, טלפון, עיתון) אין לו תוכן עצמי, מה שיוצקים בתוכו ואיך שמשתמשים בו, הוא באחריות האדם בלבד.
רציתי לשתף אותך בדילמה של ההורים הרוצים להמשיך לנהל את הפייסבוק של בנם המת, עצוב!!
השבמחקנכון לעכשיו לא הצליחו לשנות דבר,
אך רשת פייסבוק צריכה לתת את דעתה בעניין אולי זה יצור פלטפורמה להורים שכולים
בות חינוך כיכר העיר לילות אשדוד דת ומסורת סוף שבוע באשדוד המייל האדום
15/12/2014
מבזקים אבינועם שושן ניצח בפער עצום ונבחר ליו ר ועד העובדים לחמש השנים הבאות - יום שלישי, 09 דצמבר 2014 17:18 הנהלת בית ספר אריאל להורים רמת הקרינה בבית הספר על פי התקן - יום ראשון, 16 נובמבר 2014 11:15 לכל המבזקים
icon youtube
הוריו של בן וענונו ז"ל: "תנו לנהל את דף הפייסבוק של בננו"
עם ההתמודדות בצל האבל הכבד על נפילתו של תושב העיר, סמל בן וענונו ז"ל, בשבועות האחרונים מנהלת משפחתו מאבק מול הרשת החברתית 'פייסבוק' על ממת לקבל את הסיסמא לחשבונו.
יהודית קלר | שישי, 10 אוקטובר 2014 11:33
הוריו של בן וענונו ז"ל: "תנו לנהל את דף הפייסבוק של בננו"
מאז גיל 15, החזיק בן, לוחם גולני שנפל במהלך מבצע 'צוק איתן' בתאריך 22/07, בחשבון פייסבוק פעיל. מאז נפילתו, מנהלת אימו מאבק עיקש על מנת להמשיך ולהפעיל את חשבונו, אך היא איננה יודעת את הסיסמא. "התעניינות רבה מצד אנשים גרמה לי להרגיש חייבת להמשיך ולנהל את הדף שלו בדרכו", מספרת אימו, שכל מאמציה עד כה נענו בשלילה מצד רשת הפייסבוק. מדיניותה של הרשת החברתית מאפשרת לערוך את חשבונם של נפטרים לדפי הנצחה, אך אימו של בן מעוניינת בלהמשיך ולנהל את החשבון כפי שבנה היה מנהל אותו. "הרבה אנשים מתייגים את בן, וגם אם אני רוצה, אני לא יכולה להסיר את התיוג. אין לי גישה. אני רוצה לשלוט בעניינים ולפעול להנצחתו של בני בדרך שלי".
מחברת פייסבוק נמסר בתגובה כי "במסגרת המאמצים לסייע למשפחות האבלות, הרשת פיתחה כלי שמאפשר הנצחה של יקיריהם כדי להבטיח שהמשפחה והחברים יוכלו לגשת לפרופיל ולהשאיר תמונות ותגובות. עם זאת, לא ניתן יהיה עוד להיכנס ולערוך את הפרופיל, שכן עתה הוא דף זיכרון. פייסבוק תמשיך לכבד את הגדרות הפרטיות של החשבון, לרבות תכונות אבטחה שנועדו להגן עליו".
המקרה שדברתי עליו פשוט נוגע לי באופן אישי, אני לא מחסידי פייסבוק אך יכולה להבין את הצורך של אנשים לפרוק את אשר על ליבם,
השבמחקשולמית, אני לא כ"כ מבינה את ההתעקשות של ההורים לנהל את חשבון הפייסבוק של הבן שלהם..
מחקאיך האמא יכולה לכתוב בשם הבן שלה?היא זאת היא והוא זה הוא - וצריך להשאיר את זה כך לדעתי. כמו שאם הייתי למשל כותבת יומן אישי, אז אחרי מותי לא היה אף אחד בעולם שיוכל להמשיך לכתוב אותו כפי שאני הייתי. או אמן, צייר, שנפטר, אף אחד לא יכול להמשיך את יצירתו..אפילו אם אנחנו חושבים שאנחנו מכירים את הסגנון שלו - אנשים הם כל הזמן בתנועה, תמיד משתנים, וזוהי זכותו הפרטית של כל אדם - גם אם הוא מת.
אפילו יותר קל לי הסיפורים של משפחות שמבקשים להוליד ילד מזרעו של אדם מת (אם הוא הסכים לזה בחייו) מאשר לנהל לו את דף הפייסבוק בשמו.
תגובת פייסבוק במקרה הזה היא נכונה וצודקת לדעתי.
*שלומית, כמובן שמי שמעורב באופן רגשי בסיפור הפרטי זכאי לכעוס, אך לא נראה לי שהכעס מופנה למקום הנכון במקרה הזה.
אין לי כרגע "פנינים", רק רציתי להביע את השתתפותי הכנה ב... דברייך!
השבמחקבמהלך הלימוד העצמי שאני מחוייבת אליו בקורס הזה- למרות ה"חנק"- לשמחתי הרבה אני גם נחשפת להמון נושאים חדשים לגמרי עבורי, בנושאי החקר שלי ובכל הבלוגים האחרים. למשל, תוך כדי חקירת עולמות וירטואליים שונים (הבלוג שלי), אני מגלה יותר ויותר שימושים רציניים מאוד, שלא לומר קריטיים, של הטכנולוגיה הזו. זה ממש לא רק משחקים, כיף או בזבוז זמן כמו שחשבתי (למרות שתמיד יש גם את האפשרות הזאת... ). הרבה יותר מכך: לפעמים זהו כלי בלעדי לעזור לאנשים, להענות לשאלות וצרכים אחרים שבלעדיו לא היתה אפשרות אחרת לכך.
כמו שאמרת ההבנה הזו מטילה על האדם אחריות כבדה, וגם מבגרת מאוד, וזה טוב.
הפוסט הזה מחדד את השילוב בין החומר העיוני והפן האישי שמאפיינת את הבלוגים. אני מאמינה שיש לא מעט אנשים שמקבלים הרבה חיזוקים מקריאת חומר הזה בפורמט של בלוג.
השבמחקאבל דבריו של הרב יובל שרלו נלקחו מפייסבוק - וכדי לקרוא אותם צריך להיות רשומים לפייסבוק וצריך להתקבל על ידי האחראי החשבון. דבריו וההתלבטויותיו עוברים במעגל סגור.
גם המקרה של משפחת וענונו מצביאים על בעיתיות של חשבון עם סיסמה.
את צודקת בהחלט "אשת התמונה", גם לקרוא בבלוג, או בעיתון את צריכה להיות מנויה או לשלם (או להיות במקום ובזמן הנכון כדי לקבל את העיתון החינמי..)
השבמחקבכל אופן, מכיוון שהבלוג שלי עוסק בפייסבוק - אני מנסה להביא דברים מיוחדים שיש בפייסבוק.
נחמה - כמוני כמוך - מתפעלת ומתרגשת ולפעמים קצת נפחדת מכל השפע שמסביבינו
גם אני נתקלת בהרבה 'פנינים' בבלוגים שונים ואפילו בפייסבוק. אפנה את המתעניינות(נים) לבלוג של מנחם נאבן, פילוסוף מעניין שצמח מישיבת פונוביץ'. האם מישהי מכן חשבה אי פעם שאפשר לחבר בין יהדות לפוסט מודרניזם? אצלו החיבור הזה כמעט אימננטי, נו - זה לא מסקרן?
השבמחקעדנה - תשלחי קישור לבלוג שלו - לא מצאתי דרך גוגל!!
השבמחק